בתם של דבורה ויצחק. נולדה ביום כ' בשבט תשס"ג (23.1.2003) במרסיי שבצרפת. אחות צעירה לאלון דוד.

שיראל-שרה גדלה במרסיי, ובהיותה בת שלוש, בשנת 2006, עלתה עם משפחתה ארצה מטעמי ציונות ואהבת הארץ. המשפחה השתקעה בשכונת רמת פולג בנתניה.

עד מהרה השתלבה במסגרת החינוכית וקלטה את השפה העברית. "היא גדלה ופרחה והפכה לנערה בעלת יופי חיצוני ופנימי שאין לתאר", סיפרה אימה.

בחטיבת הביניים ובתיכון למדה בקריית חינוך "ריגלר" בנתניה, אהבה ללמוד בלי פשרות ובלי לוותר לעצמה, הגיעה להישגים גבוהים והצטיינה. במסגרת זו בחרה במגמת מוזיקה והפגינה כישרון רב בשירה ובנגינה בפסנתר. היא בלטה בשכבה כמי שמגבשת ואוספת את כולם, ומורתה הגדירה אותה כיד ימינה, משום שבחפץ לב נרתמה לעזור לחבריה לכיתה, עודדה אותם וסייעה לקידומם, והכול בשקט ובצניעות שאפיינו אותה. למשל, כשתלמיד לא הגיע לבית הספר בבוקר, התקשרה אליו או אל הוריו כדי לדרבן אותו לבוא, ובמשך כשנתיים התנדבה במיזם בית-ספרי של הכנת כריכים לתלמידים. "יש הרבה ילדים בכיתה שבזכותה יש להם בגרות", סיפרו חבריה, "שיראל הייתה רואה ילד בצד וישר הולכת לדבר איתו".

שיראל, אוהבת אדם ואהובה על הבריות, ניחנה בשמחת חיים, בחוש הומור מפותח ובשנינות, הפיקה את המיטב מכל דבר ו"ידעה להוציא את האור מהחושך", כפי שהעידו עליה. בפיה היה שגור המשפט: "תחיה, תאהב, תצחק", ועל שפתיה חיוך תמידי. בהיותה חדורת מטרה, שאפתנית וחותרת למצוינות ולמעורבות חברתית, בלטה בכושר מנהיגות, ובטוב ליבה הרב דאגה ועזרה לחלשים. הודות למעלותיה אלה ביקשו את קרבתה אנשים במפגשים חברתיים ומשפחתיים.

כחודש לאחר סיום לימודי התיכון, ביום 5.8.2021, התגייסה למשטרת ישראל במסגרת שירות החובה ושובצה, לאושרה הרב, לתפקיד לוחמת במשמר הגבול, כפי שחלמה. הוצבה בגזרת ג'נין במרחב יהודה ושומרון.

שיראל התגאתה ביחידה ובתפקידה הקרבי והייתה מאושרת על תרומתה לביטחון המדינה. לוחמת מסורה ומשקיעה, תמיד התנדבה ועשתה מעבר לנדרש. עם האופטימיות והראייה החיובית שלה גם בתקופה לא קלה של שירות צבאי, עד מהרה התחבבה על חבריה ליחידה ועל מפקדיה.

לאחר שעברה בהצטיינות את הכשרתה, עברה בהצלחה גם גיבוש לקורס מ"כים (מפקדי כיתה) ויועדה לצאת לקורס בחודש אפריל 2022.

ביום ראשון 27.3.2022 בערב, בתחנת אוטובוס בחדרה, בדרכה חזרה מקורס מתעדים בבסיס משמר הגבול בבית אל למוצב "שקד" שבו שירתה, נפגעה שיראל מירי מטווח קצר של שני מחבלים. לצידה נהרג חברהּ ליחידה, סמל שני יזן פאלח, וארבעה לוחמי מג"ב נפצעו. דקות אחדות לאחר מכן הצליחו לוחמי מג"ב נוספים לחסל את המחבלים.

רב-שוטר שיראל שרה אבוקרט נפלה בפיגוע חבלני בחדרה ביום כ"ה באדר ב' תשפ"ב (27.3.2022). בת תשע-עשרה בנופלה. הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בנתניה. הותירה הורים ואח.

לאחר נפילתה הועלתה לדרגת סמל שני.

כתבה אימה, דבורה: "תמיד הייתי גאה בשיראל ובדרכיה הטובות. שיראל הייתה בת מדהימה, חלומה של כל אם. היה בינינו חיבור מיוחד שלא ניתן להסביר במילים, נפשותינו היו שזורות אחת בשנייה.

החלל שהשאירה שיראל בלכתה הוא עצום ולא ניתן למלאו. השנים הקצרות אותן חלקנו יחדיו, אימא דבורה, אלון אחיה הבכור ושיראל, הקשר המיוחד והחזק שאיחד אותנו נותר ללא הווה וללא עתיד. עם לכתה של שיראל הזיכרונות והחוויות המשותפים, התמונות והסרטונים – הם שנותרו אוצרותינו".

ספדה לה בת דודתה טרי: "קשה לעכל שזו המציאות שלנו, שלא נזכה לראותך שוב, לצחוק איתך, לחגוג איתך את החיים. כמה שהיית מיוחדת. איזה לב היה לך. כמה שהיית חזקה. רק מלראות אותך הייתה נכנסת לנו שמחה ללב וגאווה אינסופית. גיבורה שלנו, איך לקחו אותך בכזו אכזריות ופתאומיות".

סגן מפקד מג"ב ספד לה: "שיראל שנולדה בנכר גדלה במשפחה ציונית ושימשה דוגמה ומופת לחבריה".

סגן מפקד מג"ב איו"ש ספד: "המסע שלך היה כל כך קצר, מסע קצר ומשמעותי, מסע מלא באתגרים שהצלחת להתגבר על כולם. ילדה מלאה בשמחת חיים עם שאיפות גדולות – תכונה שמאפיינת מנהיגות גדולות. עטפת את כולם בנתינה אינסופית".

כתבה חברתה תמר: "את החיים שלי, הלב נקרע מגעגועים. את חסרה ברמות, ואין לדעת איך נמשיך בלעדייך. המלאכית שלי. אני אוהבת אותך".

מתנדבי "מגן דוד אדום" מתחנת נתניה הקדישו לזכרה יום התנדבות לשמח מאושפזים בבית החולים "לניאדו" בעיר. אדיר, חברהּ לספסל הלימודים שיזם את הפעילות, הסביר: "שיראל זיכרונה לברכה הייתה אדם של מעשים טובים, שנעשו תמיד בחיוך מתוך רצון לתת לאחר. כשחשבתי איזו פעילות אפשר לעשות לזכרה, היה לי ברור שהדבר הנכון להמשיך את דרכה – שהייתה שִמחה ונתינה – הוא במעשה טוב שיעלה חיוך על פני אנשים".

באתר עיריית נתניה הועלה דף לזכרה.

שיראל מונצחת באתר ההנצחה לחללי משטרת ישראל במכללת המשטרה בבית שמש.